ערוץ הבריאות של פיזיוגרופ - המרכז הארצי לפיזיותרפיה

כף רגל סוכרתית - אתגרים ופתרונות טיפוליים

המתמודדים עם סוכרת, בנושא “כף רגל סוכרתית - אתגרים ופתרונות טיפוליים”.

ההרצאה תספק ידע חשוב על מניעה וטיפול בסיבוכים הקשורים לכף הרגל, כדי שתוכלו לתמוך ולסייע באופן המיטבי.
ההרצאה תועבר על ידי ד”ר ריאד אבו רקייה, מומחה בעל ניסיון רב בתחום, שיסביר על הסיכונים, דרכי הטיפול והצעדים לשמירה על בריאות כף הרגל.

פיזיוגרופ המרכז הארצי לבריאות ושיקום:
073-2123200
058-5810058

https://physio-tnoa.co.il/

רשימת טיפים והמלצות לנפגעי שבץ מוחי - מדריך מתנה ♥️

אם אתם או אחד היקרים לכם עבר שבץ מוחי ואתם רוצים ללמוד איך לעזור,

אנחנו מזמינים אתכם להשאיר פרטים כאן בקישור:

https://bit.ly/3Z9ntUS אנחנו נדאג לשלוח לכם את המדריך המלא לנפגעי שבץ.

לפרטים נוספים חייגו 058-5810058 או 073-2123200

ואחד מנציגי פיזיוגרופ ישמח לשוחח איתכם פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום http://physio-tnoa.co.il/

״בקול גדול״ תרגילים לשיפור הדיבור במחלת הפרקינסון

״בקול גדול״ תרגילים לשיפור הדיבור במחלת הפרקינסון.

ההרצאה מועברת ע״י ענת זית, קלינאית תקשורת המתמחה בשיקום קול.

חברה בועד המנהל של איגוד הקול הישראלי משנת 2021.

עובדת ביחידה להפרעות תנועה בבית החולים איכילוב ובעלת קליניקה פרטית בקיבוץ שפיים.

מוגש באהבה עי פיזיוגרופ: המרכז הארצי לבריאות ושיקום.

מומחים בטיפול למאובחני פרקינסון.

לשיחת ייעוץ:

073-2123200

058-5810058

https://physio-tnoa.co.il/

פעילות גופנית לאחר אירוע מוחי

פעילות גופנית עוזרת לנו לשמור על בריאות גופנית ונפשית, והיא אחד הכלים החשובים במניעת מחלות ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בכל גיל ומצב בריאותי.

פעילות גופנית חשובה במיוחד לאיזון גורמי סיכון לשבץ מוחי כמו סוכרת ויתר לחץ דם.

אך נשאלת השאלה, איזו פעילות גופנית מתאימה לאנשים אחרי שבץ מוחי וכיצד נוכל להתמיד בפעילות לאורך זמן? 

 

לייעוץ והכוונה התקשרו עכשיו: 058-5810058

פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום

http://physio-tnoa.co.il/

 

על יתרונות פעילות גופנית כבר שמעתם?
מחקרים רבים מצביעים על היתרונות המובהקים של פעילות גופנית וביניהם:

1. מניעת מחלות: מחקרים מראים שפעילות גופנית יכולה לסייע במניעת מחלות לב וסוכרת. ומפחיתה גורמי סיכון למחלות נוספות כגון יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם. אשר משפיעים בתורם על הסיכון לשבץ מוחי.
   בנוסף, פעילות גופנית מסייעת באיזון רמות הסוכר בדם ורגישות לאינסולין.
   
   
2. שיפור המצב המנטלי נפשי: פעילות גופנית מייצרת הורמוניים ונוירוטרנסמיטרים (ביטא-אנדורפין, אדרנלין, דופאמין וסרוטונין)  שמפחיתים סטרס ולחץ בצורה טבעית המאפשרים שיפור במצב הרוח, החיוניות ותחושת המסוגלות.
   מחקרים אף מראים כי לאנשים פעילים יש סיכון נמוך יותר לחוות דיכאון.
   בנוסף, פעילות גופנית משפיעה גם על איכות השינה לטובה שבתורה משפרת את איכות החיים.

3. ירידה בסכנת נפילות: ככל שעולה הגיל, עולה גם הסיכון לנפילות. מה שיכול להוות אסון בשמירה על העצמאות!
   פעילות גופנית משפרת את כוח השרירים והגמישות, כמו גם את שיווי המשקל והקואורדינציה. בכך מפחיתה סכנה לנפילות. 
   אנחנו חייבים למנוע נפילות מאחר וההתאוששות מהן גובה זמן יקר ומהווה סכנה ממשית.
   בנוסף, פחד מנפילה מביא לחוסר פעילות אשר בתורה מגדילה את סכנת הנפילה. לכן, כל פעילות מניעתית חשובה ביותר.
4. שיפור יכולות קוגניטיביות: אינספור מחקרים מדברים על סיכון נמוך יותר לחלות באלצהיימר או לפחות להאט את ההתקדמות של המחלה. לפעילות גופנית יש יכולת הגנה על המוח מפני ירידה קוגניטיבית קלה בזקנה. ואף משפרת את יכולת הריכוז. 
5. קשרים חברתיים: שמירה על  קשרים חברתיים חשובה מאוד עבור כלל האוכלוסיה ובפרט לנפגעי שבץ ומפחיתה תחושת בדידות ודיכאון.
   פעילות גופנית יכולה להפוך לזמן משמעותי ומרגיע, לייצר הנאה וסיפוק וכמובן גם מסגרת חברתית עשירה. 
   המפתח הוא מציאת פעילות מהנה, בהתאם ליכולות הפיזיות שלך.
6. עצמאות ושיפור איכות החיים: פעילות גופנית מחזקת אותנו, משפרת את הגמישות והתנועה, שומרת על שגרת חיים פעילה ועצמאית ככל הניתן. בנוסף, משפרת את איכות השינה וחילוף החומרים.
   מחקרים מראים לנו שככל שאנו יותר פעילים, מנגנוני ההתמודדות הטבעיים של הגוף שלנו עם כאב משתפרים ומתייעלים. כלומר, ניתן להתייחס לפעילות גופנית ככלי להורדת והתמודדות עם כאב.

>>> אז מה צריך לעשות כדי ליהנות מכל היתרונות של פעילות גופנית?<<<

 

כמה פעילות גופנית צריך לבצע?

ההמלצה הכללית של ארגון הבריאות העולמי WHO, היא לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית כל שבוע. 

ההבדל בין פעילות גופנית בעצימות נמוכה, בינונית וגבוהה מתייחס לרמת המאמץ הפיזי במהלך הפעילות. כדי להבין זאת, אנחנו מתייחסים לדופק וגם להרגשה הפיזית של האדם עצמו. 

 

אבל….  מה קורה כשמדובר באדם שעבר אירוע מוחי?

כאשר מדובר באוכלוסייה של אנשים שעברו שבץ מוחי, ההנחיות משתנות מעט. 

רוב ההנחיות והמחקרים, מתייחסים לאנשים עם פגיעה בינונית עד קלה בעקבות השבץ. בנוסף, לרוב מדובר באנשים בשלב הסאב-אקוטי או הכרוני לאחר השבץ. זאת אומרת אנשים שעברו מעל ל 3-6 חודשים מהשבץ. 

 

אנשים לאחר שבץ מוחי צריכים בדרך כלל לשאוף להשיג 10 עד 40 דקות של פעילות אירובית בעצימות בינונית, 3 עד 5 ימים בשבוע.

בנוסף, יש לבצע 2-3 ימים בשבוע - אימון התנגדות. הכוונה לאימון כח. 

האם מסוכן לבצע פעילות גופנית לאחר שבץ מוחי?

כפי שאתם ודאי יודעים, כל אדם שעבר שבץ הוא ייחודי ושונה מהאחר. הפגיעה לאחר שבץ מתחלקת למספר תחומים ולכן כל אדם צריך התאמה אישית של תכנית אימון ותרגול בהתאם ליכולותיו. כך נימנע מסיכון מיותר.

 

בבניית התוכנית, נצטרך להתחשב במגבלות הבאות לאחר אירוע מוחי:

1. מגבלות בתנועה ותחושה בעקבות שבץ:
   1. ירידה בכוח השרירים, חולשת צד (המיפרזיס) עד כדי המיפלגיה (שיתוק צד אחד של הגוף).
   2. יש אנשים עם תת פריקת כתף שצריכים להיות זהירים מאוד. 
   3. לחילופין טונוס גבוה מאוד - ספסטיות אשר מגבילה את התנועה
   4. הפרעות תחושה
   5. פגיעה בקואורדינציה, סנכרון התנועות
   6. חוסר שיווי משקל וסכנת נפילה
   7. תחושה של ורטיגו
   8. בעיות הליכה
   9. חשוב מאוד להתחשב גם בכאבים שונים שעלולים להופיע - עקב חוסר שימוש ביד, הליכה בצורה לא מאוזנת, תנועות פיצוי שמבצעים בגוף. 
2. מגבלה שפתית לאחר אירוע מוחי: אפזיה (קושי בדיבור ובהבנה של שפה), קשיים בשליפת מילים וכך בעצם קושי בהבנת התחושה של המטופל, האם קשה לו.
   יכול להיות גם קושי בדיבור והבנה גם יחד… 
3. מגבלות קוגניטיביות, בעיות זיכרון, אפרקסיה, חשיבה לא מאורגנת, בלבול - יכולות להוות אתגר בהדרכה והנחייה של תרגילים. נוכל לעקוף זאת באמצעות תרגול תפקודי, תנועות חוזרניות, תרגול בסביבה דומה בכל פעם וכד׳. 
4. פגיעה בחושים השונים: מגבלות בשדה הראייה, עיוורון צד (המיאנופסיה) ומקרים של הזנחת צד (נגלקט). גם פגיעה בחוש השמיעה דורשת תשומת לב.
5. מצב רוח ירוד וחוסר נטילת יוזמה יכולים להקשות מאוד על ההתמדה בתרגול. 

 

מה כוללת תכנית אימון אישית לאחר אירוע מוחי? 

ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא לגוון בפעילות הגופנית ולשלב מספר סוגי תרגול בתכנית האימון. אימון מקיף, גם לאחר שבץ צריך לכלול מספר אלמנטים.

1. שיפור הכושר האירובי (סיבולת לב-ריאה) למניעת שבץ חוזר
   תרגול אירובי המשפר את תפקודי מערכות הלב- ריאה מומלץ במיוחד כדי להשיג שיפור בפעולות יומיומיות וכן למנוע הופעת שבץ מוחי חוזר.
   תרגול זה מאפשר לנו להתמיד יותר בהליכה, להתעייף פחות ביציאה מהבית או במקלחת ממושכת.
   כפי שציינו, הנחיות התעמלות לאחר שבץ מוחי הן  3-5 ימים בשבוע של אימון אירובי במשך 20-40 דקות בעצימות בינונית.
   פעולות מומלצות: הליכה בקצב בינוני/מהיר - על הליכון/מסילה או בחוץ, עליית וירידת מדרגות, משחק בכדור עם ילדים או נכדים, ניקיון וסידור הבית, רכיבה על אופני כושר. אפילו ״הסעה״ של כיסא הגלגלים בפארק למשך 20 דקות, יכול להוות אימון אינטנסיבי למדי. 

 

1. שיפור כח וסיבולת השרירים מסייע לבצע פעולות חוזרות לאורך זמן כנגד התנגדות. תרגול שכזה משפיע לחיוב גם על צפיפות העצם וכמובן - על התפקוד שלנו ביומיום.
   לאחר אירוע מוחי, ההמלצה היא  לבצע תרגול לחיזוק השרירים פעמיים-שלוש בשבוע. (1-3 סטים בין 8-15 חזרות בין 30-50% 1 -RM).
   התרגילים צריכים להתמקד בקבוצות שרירים עיקריות ולכלול תרגילים כגון הרמת משקולות, שימוש ברצועות התנגדות או ביצוע תרגילים כנגד משקל הגוף כמו ״הרמות אגן״בשכיבה, סקוואטים בעמידה, מדרגות וכד.
   
   
2. עבודה על גמישות ותנועה כך שניתן להתנועע בחופשיות ועם פחות כאבים.
   גמישות הגב חשובה מאוד, עבודה על טווחי התנועה ומניעה של קיצורים באיזור המפשעה, הברכיים, וגב זקוף.
   
   
3. שיפור שיווי המשקל חיוני למניעת נפילות העלולות להביא עימן שברים ואשפוזים מיותרים.
   שיפור הקואורדינציה המשפיעה על אופן ביצוע פעולות מהיומיום, שיפור הקוגניציה וה״גמישות המוחית״.
   תרגילים לשיפור שיווי המשקל והקואורדינציה כוללים תנועות כמו יוגה, טאי צ׳י או תרגילי שיווי משקל ספציפיים.
   
   
4. שיפור תפקודי היומיום לאחר אירוע מוחי
   עבודה על פעולות יומיומיות, תרגול חוזר, שוב ושוב של משימות משפר גם את כח השרירים, הסיבולת, הגמישות, שיווי המשקל ובסופו של יום - עוזר לנו לתפקד בצורה מיטבית.
   פעולות מומלצות לתרגול:
   - ביצוע מעברים מהמיטה לכיסא גלגלים בצורה עצמאית,
   - עליית וירידת מדרגות,
   - קימה מכורסא נמוכה בסלון,
   - תרגול הליכה בין מכשולים ברחבי הבית כאשר מחזיקים ביד כוס מים,
   - עבודה במטבח והושטת היד למדפים בגבהים שונים..
   

איך נראה שבוע אימונים אידאלי לאדם שעבר אירוע מוחי

 

150 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית, יכול להישמע הרבה מאוד זמן. אבל, אם נחלק את האימונים שלנו בצורה נכונה ונגוון בפעילות יהיה לנו הרבה יותר קל להגיע ליעד.
פעילויות שנחשבות עצימות בינונית הן: תרגול בזמן ישיבה בכיסא, הליכה, עליית וירידת מדרגות, משחק בכדור עם ילדים או נכדים, ניקיון וסידור הבית, רכיבה על אופני כושר, אימון פיזיותרפיה תפקודי וכדומה.

 

ניתן להמיר את 150 הדקות ל 75 דקות בשבוע של פעילות מאומצת.  

פעילות מאומצת יכולה להיות הליכה מהירה בחוץ, אימון פיזיותרפיה אינטנסיבי, אופני כושר עם התנגדות ומהירות גבוהה יותר וכד׳. 

 

 

חשוב לנו שוב להדגיש, שאנחנו צריכים לדעת להתאים את הפעילות הגופנית כך שתהיה מדוייקת ובטוחה עבור אנשים שעברו אירוע מוחי, בעלי מגבלויות מסויימות ולעיתים רקע לבבי.

לכן אנו מביאים כאן דוגמה לשבוע אידאלי אבל ההמלצה שלנו, היא להיפגש עם פיזיותרפיסט שידע לבנות עבורך את התוכנית המדויקת ביותר.
גם אם תעשו רק  2-3 מפגשים עם פיזיותרפיסט - תגיעו כברת דרך ותדעו מה נכון עבורכם. 

 

להכניס תמונה מהמצגת:

 

1. יום ראשון: 5 דק תרגילי חימום בעמידה. ואז במשך 15-25 דק׳ נבחר או נשלב:
   - ביצוע ״תרגילי הליכה״ ליד השיש לשיפור שיווי המשקל וסיבולת.
   - נצא להליכה סביב הבניין.
   - נרד ונעלה 2-3 קומות בבניין.
   - רכיבה על אופני כושר או מכשיר אליפטיקל.

 

1. יום שני: נתחיל מ 5 דק תרגילי חימום בישיבה ואז נבחר באחת מהפעילויות האפשריות של יום ראשון.
   
   
2. יום שלישי: אימון כח בדגש על פלג גוף עליון. התרגול יכול להתבצע בישיבה או בעמידה.
   בנוסף, נבצע תרגילים לחיזוק שרירי הגב והבטן בישיבה.
   אפשר להיעזר במשקולות, גומיות התנגדות, כדור פיזיו, אימון כנגד משקל הגוף וכד׳.
   נשלב גם תרגילי גמישות לגב, צוואר, כתף ורגליים.
   לסיום - תרגול שיווי משקל בעמידה - ליד השיש במטבח.
3. יום רביעי:  אימון משותף עם פיזיותרפיסט - האמון לדוגמה,  משלב תרגול ועבודה על כניסה ויציאה מהמיטה, סידור שמיכת הפוך והליכה אל חדר הרחצה. זה אימון שמשלב תרגול תפקודי, כח שרירים, סיבולת ושיוון משקל. התרגול מתבצע שוב ושוב בווריאציות שונות. לסיום הטיפול - יוצאים להליכה בחוץ.
4. יום חמישי: אימון כח וגמישות תחילה בישיבה בכיסא ואח״כ בעמידה. נעבוד על פלג גוף תחתון, חיזוק שרירי הרגליים, גב, בטן בשילוב תרגילי שיווי משקל בעמידה.
5. יום שישי: הפעילות האירובית המתונה יכולה להתחלף ביום סידור וארגון הבית, קניות, בישולים, משחק עם הנכדים. בסופו של יום - יכול להיות שיום שישי הוא האינטנסיבי ביותר וטומן בחובו שעתיים של פעילות גופנית!!
6. יום שבת:  יום מנוחה ופעילות מהנה עם משפחה וחברים, טיול בחיק הטבע, הליכה אל בית הכנסת. 

 

שימו לב, טבעי מאוד להתעייף במהלך אימון ולהזיע.
יחד עם זאת, קיימים סימני אזהרה אליהם יש להתייחס ברצינות.
במידה ואתם סובלים מאחד מהתסמינים הבאים יש להפסיק את האימון ולהתייעץ עם רופא:
הזעה מבלי שנהייה לך חם, כאב הנמשך יותר ממספר דקות, לחץ או כאב בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת או תחושת שיוט.

אם אתם רוצים להתחיל בפעילות גופנית, אנו ממליצים בחום להתייעץ עם פיזיותרפיסט מנוסה.
פיזיותרפיסטים הם אנשי המקצוע העוסקים בשיקום תנועה, תפקוד ופעילות גופנית. ובמיוחד במקרה של אירוע מוחי.  

 

קבלו 5 טיפים - איך מתמידים בפעילות גופנית למרות השבץ

כמו כל דבר בחיים, אנחנו צריכים לבנות הרגלים. והבסיס לכך הוא הבנה של ״הלמה״ שלנו! למה חשוב לי להיות פעיל?

1. הציבו מטרות ויעדים ראויים וריאליים לביצוע:  מה חשוב לי להשיג, למה חשוב לי להשיג את המטרה הזו?
   המטרות יכולות להיות תפקודיות כמו - אני רוצה להגיע בכוחות עצמי אל בית הכנסת, או אני רוצה לעשות קניות בסופר בכוחות עצמי.
2. ביחרו פעילות מעניינת, מאתגרת, בטוחה ונגישה שתעזור לנו להגיע ליעדים שהצבנו ותעודד אותנו להתמיד.
3. מומלץ להתחיל בהדרגה, להעלות את הקצב ואת תדירות האימונים בהדרגה. נתחיל בהשגת מטרות אימון קצרות ופשוטות יותר, ובהדרגה נעלה רמה. נוכל גם להגדיל את משך האימון, ורמת ההתנגדות באימון. 
4. עיבדו עם יומן: רצוי להקצות זמן לכל סוג פעילות במהלך השבוע - לשבץ את האימונים ביומן כמו כל פגישה אחרת שקובעים. 

בנוסף, עקבו אחר ההתקדמות שלכם באמצעות "יומן אימונים" שיעזור להעריך את השיפור ולחזק את המוטיבציה. יש גם אפליקציות שונות שמתעדות את האימון.

5. גם אם אין פנאי לבצע אימון שלם, גם אימון חלקי יתרום לבריאות. 

כל פעילות מועטה שנעשה, עדיפה על העדר פעילות והתועלת הבריאותית גדלה ככל שנגביר אותה.

 

ועוד טיפים - איך להגדיל את כמות הפעילות הגופנית בכל יום לאחר אירוע מוחי

1. שבו פחות במהלך היום. גשו לשתות מים באופן קבוע, זה יגרום לכם לקום, לצעוד בבית קצת ואז שוב תצטרכו להתפנות (ולקום)…
   
   
2. במידת האפשר  וההליכה שלכם בטוחה, העדיפו הליכה על פני נסיעה ברכב. או עלו במדרגות קומה אחת או שתיים במקום להיעזר במעלית כל הדרך.
   
   
3. קחו הפסקות קצרות של פעילות במהלך היום : עבודות בית קטנות, מעט ניקיון, בישול, משחק עם הילדים /נכדים. רגעי הפעילות הגופנית הללו מסתכמים בסופו של דבר בזמן משמעותי.
   
   
4. בצעו ״תרגילי נשנוש״ לאורך היום: אלה תרגילים פשוטים שאפשר לבצע בזמן ישיבה בכיסא כשצופים בטלויזיה, בעמידה במטבח כשממתינים למים שירתחו, בשכיבה במיטה לפני שנרדמים וכד׳.
   
   
5. כדי לשמור על בריאותך, חשוב לשלב סוגי פעילות שונים. ניתן לגוון בכל יום בין אימון כח, אימון הליכה, אימון לשיפור הגמישות במפרקים, שיפור היציבה ושיווי המשקל. חשוב כמובן לשלב אימונים העובדים על פעולות יומיומיות ולכן לתרגל גם בישיבה, שכיבה ועמידה.
   
   
6. קחו יומן ושבצו את האימונים שלכם. כך תהיו מחוייבים לעצמכם ולבריאות שלכם.
   
   
7. בחרו אימון ופעילויות מהנות ומשמעותיות עבורכם. חשוב שהפעילות תתאים ליכולות שלכם. דבר זה יקל על יכולת ההתמדה באימון ועל סיום האימון בהצלחה.
   
   
8. ניתן להתאמן בקבוצות ייעודיות פרונטליות או באון-ליין. כך יהיה לך גיוון באימון וגם חברה אשר תעלה את המוטיבציה להשתתף באימון.
   
   
9. האינטרנט והיוטיוב מוצפים בסרטונים ורעיונות לתרגול. זו דרך מצויינת לבצע תרגילים מגוונים, לקבל רעיונות ומוטיבציה לתרגול.
   היכנסו לערוץ הבריאות של פיזיוגרופ ביוטיוב לצפייה בשפע סרטוני תרגול
   (לשים את הקישור הזה:  https://www.youtube.com/playlist?list=PL5OzN08TfKS24HkfjPQ24giA3aofL4MQ-
   
   

התרגילים ביוטיוב, הם התחלה מצויינת אבל כדי להגיע לשיפור משמעותי ולמזער סיכונים אי אפשר לדלג על טיפולי פיזיותרפיה עם פיזיותרפיסט שמתמחה בשיקום נוירולוגי. 

אנחנו בפיזיוגרופ - מציעים הטבה מיוחד לנפגעי שבץ מוחי לפרטים נוספים חייגו אלינו.

חוזרים חזקים מאשפוז ממושך ❤️

שיקום לאחר אשפוז

 

לייעוץ והכוונה חייגו עכשיו 058-5810058

https://physio-tnoa.co.il/

פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום

 

• אחרי תקופה ארוכה של אשפוז בבית חולים, רבים מגלים שהמסע אל ההחלמה רק התחיל. 

• השיקום הביתי מציע גישה פרקטית ויעילה להתאוששות, המתאימה יותר לצרכים ולרצונות האישיים של כל מטופל ומשפחתו.

• היום תקבלו ממני כלים פרקטיים, כיצד תוכלו לסייע בשיקום ברמה הפיזית והנפשית של יקיריכם.

אני נועה בן שטרית, ואני אשתף אתכם מתוך ידע מקצועי וכמובן מהניסיון האישי שלי כפיזיותרפיסטית וכמייסדת חברת פיזיוגרופ. אנחנו מספקים טיפולי פיזיותרפיה ושיקום לאלפי מטופלים ברחבי הארץ. לאחר ניתוחים, אשפוזים או מחלה ממושכת.

 

>>> אני בטוחה שאתם שמחים מאוד שבני משפחתכם לקראת שחרור. האשפוז הממושך מתיש, וכמובן טומן בחובו סכנות של ממש. 

 

אשפוז ממושך בבית חולים יכול להשפיע באופן משמעותי על כל אחד, אך על מבוגרים אף יותר. 

בעקבות חוסר תנועה ופעילות גופנית לתקופה ממושכת אנחנו רואים פעמים רבות

• ירידה במסת השריר

• ירידה משמעותית בכושר הגופני

• ירידה בצפיפות העצם: בעקבות חוסר פעילות וחוסר ״העמסת משקל״ על המפרקים השונים. ירידה באיכות העצם מהווה סכנה להיווצרות שברים בעקבות נפילה. 
• כאבי שרירים ומפרקים יכולים אף הם להופיע לאחר תקופה ממושכת של שכיבה וישיבה ללא עמידה זקופה ותנועה יומיומית.
• פגיעה בתפקוד מערכת הנשימה: תקופות שכיבה ארוכות יכולות להשפיע על תפקוד הריאות ולגרום לירידה בנפח הנשימה, מה שעלול להגביר את הסיכון לדלקת ריאות ובעיות נשימה אחרות.
• שינויים בתפקוד מערכת העיכול: תזונה שונה וחוסר פעילות יכולים לגרום לבעיות עיכול כמו עצירות או שינויים בתדירות הפרשות.
• סיכון לזיהומים ובעיות בעור: מטופלים השוכבים במיטה לתקופה ארוכה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פצעי לחץ וזיהומים.
• פגיעה במצב הנפשי: אשפוז ממושך יכול להשפיע גם על מצב הרוח, ולגרום לדיכאון, חרדה, ותחושת בדידות. זה עלול להשפיע לרעה על אופן התמודדות עם ההחלמה.
• ירידה קוגניטיבית או דליריום: מצבים של בלבול, קושי בריכוז, שינויים במצב הרוח, הזיות, פחדים ושינויים קוגניטיביים. מצב זה עלול להיווצר בעקבות אשפוז ממושך כאשר המטופל מאבד אוריינטציה במקום הימצאו והבחנה בין יום ולילה, זיהומים, תרופות מסויימות, סטרס, אי ספיקת איברים. 

 

כל הדברים האלה מובילים לירידה משמעותי ביכולת התפקודית, וביכולת לבצע פעולות יומיומיות כמו קימה מהמיטה, הליכה, רחצה וכדומה.

כמובן שאיכות החיים נפגעת מאוד והשאיפה לחזור הבייתה כמה שיותר מהר רק גדלה. 

 

>>  יחד עם זאת, המעבר מסביבת בית החולים המבוקרת לחיי היומיום בבית יכול להיות מאתגר.
שיקום ביתי עם ליווי נכון, מאפשר למטופלים להמשיך בתהליך ההחלמה במקום שבו הם מרגישים הכי בנוח - הבית שלהם.

לקראת השחרור, חשוב מאוד להבין את המצב הבריאותי והפיזי של בן משפחתכם. כמו כן, נרצה להיערך לחזרה הביתה  כדי להימנע מ״הפתעות״ ומגבלות בלתי צפויות<<

 

 

כמשפחה, חשוב לספק תמיכה פיזית ונפשית לבן המשפחה.
תחילה, נרצה להיות נוכחים ״מסביב לשעון״. ייתכן שהליווי והתמיכה ינתנו ע״י המשפחה או מטפל/ת סיעודי/ת. 

 

לרוב, בית החולים יכין אתכם לשחרור מבחינה רפואית.

תקבלו מכתב שחרור מסודר ובו כל המרשמים והתרופות המומלצות.
במידה ועברתם ניתוח, או שיש פצע, קטטר, סטומה וכד׳ - תקבלו פרוטוקול טיפולי שלם. 

בדרך כלל, תקבלו גם המלצות ל״שיקום בקהילה״. הכוונה היא לשירותי השיקום של קופת החולים אשר כוללים לרוב טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאי תקשורת.

כמובן שיש לפנות אל רופא המשפחה ומרפאת האם להכוונה נוספת ומעקב רפואי. 

נהיה חייבים להיעזר באנשי מקצוע כדי להכין את הקרקע לשובו של בן המשפחה.
חשוב להפנים, שהורים שלנו אינם באותה יכולת גופנית כפי שהיו לפני האשפוז.
ייתכן שעכשיו היא כבר לא מסוגלת לקום לבד מהמיטה, אולי הוא לא מסוגל ללכת לשירותים ללא תמיכה והשגחה צמודה. 

 

זו בדיוק הסיבה שנרצה להיעזר במטפלים ממקצועות הבריאות שיעזרו לנו להתכונן לשיבה הביתה וכן ללוות אותנו במהלך מסע השיקום הביתי. 

אנחנו כמובן ממליצים, לתכנן מראש, ליצור איתנו קשר לקראת השחרור כדי שנוכל לתאם טיפול פיזיותרפיה ליום שאחרי השחרור. המטרה היא לשמור על רצף טיפולי ולהתחיל בשיקום הביתי כמה שיותר מהר. 

 

על מנת להקל את התפקוד בבית, חשוב להיערך מראש גם עם אביזרי עזר מתאימים. 

אנו ממליצים לשאול:

• כיסא גלגלים

• כיסא רחצה / כיסא שירותים
• ניידות: הליכון, רולטור, מקל
• להתקין מאחזים, מעקה
• הגבהה לשירותים - שמקלה את הקימה
• מיטה או כורסא מתכווננת
• מנוף הרמה במידת הצורך

 >>> אחד היתרונות המרכזיים של שיקום ביתי הוא האפשרות להתאים את התהליך לצרכים הייחודיים של כל מטופל. בנוסף, השיקום בבית מאפשר למטופלים להיות קרובים למשפחתם וחבריהם, אשר מהווים גורם תמיכה חשוב.

 

הכלל הראשון בחזרה הביתה, הוא הקניית סדר יום. בעיקר עבור אנשים שסבלו מדליריום במהלך האשפוז. נרצה להיצמד להרגלים הישנים של אבא או אמא.
ולהחזיר אותם לשעות ואל סדר היום אליו הם מורגלים. 

חשוב מאוד שניתן את מלוא תשומת הלב, לכך שהם לא משבשים את שעות היום והלילה. יש אנשים רבים שהופכים את השעון. הולכים לישון באמצע הלילה ומתעוררים רק בשעות הצהריים. 

בנוסף, נרצה לשבץ בלו״ז שלנו את שעות נטילת התרופות בהתאם לצורך ליטול תרופות לפני או אחרי הארוחה.
ברגע ששיבצנו את שעות השינה, התרופות והארוחות כבר יש לנו מספר עוגנים למערכת השעות שלנו. 

כמובן שיש לשים לב כי התזונה מותאמת למצב הרפואי ומכילה סיבים תזונתיים, חלבון ויטמינים וכד׳ אשר יסייעו בתהליך ההחלמה. 

רחצה ולבוש מהווים עוגן נוסף במהלך היום.

האם אבא רגיל להתרחץ בבוקר או בערב? האם אמא מתעייפת מאוד אחרי המקלחת? יש לקחת בחשבון שאם בעבר מקלחת הייתה עניין של מה בכך, כרגע לאחר אישפוז ולאור החולשה שנוצרה, מקלחת מהווה פעילות מאמצת במיוחד ועל כן יש לתכנן אחריה זמן מנוחה.
כמובן, שחובה לשים משטח מונע החלקה על הרצפה, ולאפשר רחצה ולבוש בישיבה כדי למנוע נפילות. 

זמן תרגול הוא חלק חשוב מאוד ביומיום. חשוב לפנות זמן לחיזוק הגוף וחזרה ליומיום. פיזיותרפיסט יבנה לכם תכנית תרגול מותאמת אישית (עליה אפרט בהמשך).
בנוסף, תקבלו הדרכה איך לתרגל, מתי לתרגל, באיזה הזדמנויות ניתן להוסיף תרגול למען חיזוק הגוף. 

עד כה, דיברנו רק על העשייה המרובה במהלך היום. לכן חשוב לי לתת את הדעת גם למנוחה. חשוב שניהיה קשובים ונבחין האם אמא כבר מותשת או שהיא יכולה להמשיך לשבת עוד קצת בסלון. גם ישיבה יכולה להוות מעמסה על אנשים מסויימים. ולעיתים עדיף שישבו מספר פעמים ביום לזמן קצוב מאשר שיישבו יום שלם.

גם מנוחת צהריים של ממש מומלצת. זהו זמן מנוחה לגוף. שינוי תנוחה מהישיבה הממושכת. לאחר מנוחת הצהריים ניתן להמשיך בפעילויות בצורה טובה יותר.

אולי תרצו לשלב אחה״צ או לקראת ערב יציאה מהבית עם כיסא גלגלים או הליכון. 

 

עם תרגול נכון ומדוייק יחד עם פיזיותרפיסט מנוסה בהחלט ניתן לעבור שיקום מוצלח מאוד אשר מחזיר את האיכות לחיים.

הפיזיותרפיסט מתחשב ברקע הרפואי של המטופל, בודק את היכולות והמגבלות שלו ובוחן את סביבת המגורים. כל המידע הזה עוזר לו לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית.

יש מגוון אפשרויות עצום לתרגול ושיקום. לכן נקפיד לשלב את אלמנטים שונים.

 

1. כח - נאמן את כח וסיבולת השרירים, יחד עם מהירות התגובה. כך שניתן יהיה לבצע פעולות חוזרות לאורך זמן כנגד התנגדות.
2. סיבולת - עבודה על סיבולת לב-ריאה. במידת הצורך אף שיקום נשימתי למטופלים רלוונטיים. הטיפול יסייע לנו להתעייף פחות ביציאה מהבית, מקלחת ממושכת וכד׳.
3. טווחים וכאב - הטיפול מתמקד גם בשיפור טווחי התנועה וגמישות המפרקים והגב. 

נטפל בכאבים שעלולים להפריע בתנועה, בתפקוד היומיומי ובשינה. 

1. שיווי משקל, הליכה ותפקוד - עבודה על שיווי המשקל היא קריטית למניעת נפילות, חבלות ואשפוזים. 

עבודה על שיפור ההליכה מאפשרת הקניית ביטחון בהליכה בבית ובחוץ וכמובן שזה גם תרגול של סיבולת.
בנוסף, הטיפול בסביבה הביתית מאפשר הבנה עמוקה של הצורך בפעולות מסויימות ותרגול ממוקד מטרה. כשהפיזיותרפיסט רואה את אבא מתקשה לקום מהכורסא המועדפת עליו בסלון - הוא יכול לתרגל עם אבא מספר רב של פעמים וללמד אותו את השיטה היעילה ביותר לעשות זאת בכוחות עצמו. 

ואם לאמא חשוב להכין בעצמה את כוס הקפה שלה כפי שהיא אוהבת, ניתן לתרגל במטבח. זה תרגול שכולל עבודה על שיווי משקל, קשר עין יד, סדר פעולות, בטיחות ואח״כ הליכה עם כוס הקפה.
אני מזכירה, לנו זה נראה פשוט, אך לאחר אשפוז ממושך וחולשה - שום פעולה אינה מובנת מאיליה. והמטרה שלנו היא להיות כל היום בתרגול ועשייה.

1. מעל הכל, המטרה החשובה ביותר היא שמירה על הבטיחות. לכן, במידת הצורך הפיזיותרפיסט יידע להמליץ על אביזר עזר מתאים. בין אם זה מקל, הליכון או רלטור. היכן להתקין מאחז, לבדוק שחדר הרחצה בטיחותי וכד׳.

 

תכנית הטיפול משלבת שיפור של אלמנטים פיזיולוגיים ״יבשים״ וחלק משמעותי של תרגול תפקודי ומעשי המותאם לחיי היומיום וסביבת הבית.

״תרגול תפקודי״ מתייחס גם לשיקום קוגניטיבי, תרגול של חלוקת קשב, תרגול סיטואציות מורכבות מהיומיום וגם סיטואציות חדשות ולא מוכרות. 

כמובן שבנוסף לפיזיותרפיה, ניתן להוסיף טיפולי ריפוי בעיסוק וקלינאי תקשורת בהתאם למצב הרפואי של המטופל.

> בסוף ההרצאה, אני אשלח לכם קישור ואראה לכם בדיוק איזה תרגילים אתם יכולים לעשות כבר עכשיו.

הגישה שלנו גורסת כי ״תנועה היא תרופה לשיפור איכות החיים״. לגוף שלנו יש יכולות מדהימות ובעזרת אנשי מקצוע אפשר להאיץ את תהליך ההחלמה.

 

>> אז מה גילינו עד עכשיו? <<<

 

1. הכנות לקראת השחרור:
   יש להיערך לשחרור מבעוד מועד ולהבין באיזה מצב בריאותי וגופני יקירנו משתחרר.
   חשוב להיעזר בצוותים רפואיים ולשריין מראש תורים לרופא, אחות, פיזיותרפיסט וכד׳. יש להזמין תרופות מרשם, משחות וכו׳.

כמו כן, מומלץ להזמין מראש אביזרי עזר לניידות ובטיחות. ייתכן שנרצה לבצע התאמות מסויימות בבית מבעוד מועד.

2. תמיכה משפחתית ומערכתית: חשוב לתכנן מי יהיה נוכח בבית במהלך התקופה הראשונה. ניתן לעשות רוטציות. במידה ופתאום יש צורך בעובד זר או שיש זכאות לשעות תמיכה מהביטוח הלאומי חשוב לבצע את הבירורים ולהתחיל את התהליך עוד בבית החולים או במוסד השיקומי. 
3. הקניית סדר יום ויצירת הרגלים: נושא חשוב בפני עצמו אשר מאפשר איזון בין מנוחה ועשייה. ובניית הרגלים המעודדים החלמה. בהדרגה, נוכל להוסיף עוד ועוד פעולות יומיומיות כבישול, קיפול כביסה ועצמאות בפעולות היומיום.

 

4. בניית תכנית לשיקום וחיזוק: כחלק מהמסע נחפש פעילויות מעניינות ומאתגרות אותן ניתן לבצע בביטחה והנאה.
   מומלץ להתחיל בהדרגה, על פי היכולות הבסיסיות. בהתאם להתקדמות ניתן להאריך את משך הישיבה בכיסא, להאריך את מרחק ההליכה, להוסיף תרגילים ולאתגר את הביצוע. את התרגול יש לשזור בסדר היום, כך יהיה קל לתרגל ונייצר ״הרגלים בריאים״.
   
   

>> שימו לב, טבעי מאוד שבני המשפחה שלנו יהיו עייפים. אבל חשוב לשים לב שאנחנו לא ״מפנקים״ אותם יתר על המידה. תנסו להבין איזה דברים קטנים הם כן יכולים לעשות. 

עמוד 7 - תרגילים ערוץ יוטיוב

אם יש מסר אחד שאני רוצה שתצאו איתו מכאן היום הוא שחשוב להערך לקראת מסע ההחלמה לאחר אשפוז. אל תוותרו ליקרים לכם. עיזרו להם לשוב לאיתנם, תנו להם תמיכה ועידוד לפעילות ועשייה מותאמת למצבם. ״תנועה היא תרופה״ וכל פעילות שנעשה טובה בהרבה מלשבת בכיסא!

• אני מזמינה אתכם להוציא את הטלפון הנייד ולסרוק את הברקוד המופיע כאן. 
• הקוד יביא אתכם לערוץ היוטיוב של פיזיוגרופ. בערוץ זה תמצאו שפע תרגילים מותאמים לאנשים עם חולשה בעקבות אשפוז או מחלה ממושכת. 
• התרגילים מגוונים ומתייחסים לאספקטים שונים בשיקום. החל מחיזוק השרירים, עבודה על גמישות, שיווי משקל ותרגול פעולות יומיומיות.

 

 

התרגילים האלה הם התחלה מצויינת אבל כדי להגיע לשיפור משמעותי ולמזער סיכונים אי אפשר לדלג על טיפולי פיזיותרפיה עם פיזיותרפיסט שמתמחה בשיקום, בטיפול בבני הגיל השלישי או בשיקום לאחר ניתוח. 

 

במצבים בריאותיים מיוחדים, חשוב מאוד לבנות ולהתאים את הפעילות הגופנית על ידי פיזיותרפיסט מוסמך.

 

אני מזמינה אתכם, שוב לסרוק את הברקוד, להיכנס לאתר פיזיוגרופ ולבחור את הפיזיותרפיסט המדויק ביותר עבורכם!

 

אנחנו רואים בשטח, אלפי אנשים שמצליחים להשתפר בזכות טיפולי פיזיותרפיה! 

מספר הטלפון שלנו: 058-5810058

שחיקת סחוס - האם קיים טיפול קסם שימנע ניתוח

אני נועה בן שטרית, פיזיו מוסמכת, מייסדת ובעלים של חברת פיזיוגרופ. אנחנו מותג ארצי בתחום השיקום. אתם וודאי מניחים שאם אני עומדת פה, אני באה לייצג את עולם הפיזיותרפיה. אתם בטח גם שואלים את עצמכם - ״אם יש לי שחיקה אמיתית בברך, למה שפיזיותרפיה תעזור לי? ״ ואתם צודקים - כי הנזק שנגרם למפרקים הוא בלתי הפיך!

https://physio-tnoa.co.il/

לייעוץ והכוונה תתקשרו לפיזיוגרופ:

058-5810058

אני כאן כדי לשתף אתכם כיצד איך להקל על עצמכם ולדחות ניתוח ככל

הניתן. אני אשתף מתוך נסיוני כפיזיותרפיסטית בתחום השיקום בארץ ובהולנד. וכן כמייסדת פיזיוגרופ שמספקת טיפולים משמרים לאלפי מטופלים בארץ. האם יש טיפול קסם? האם בריאות זה רק מצב גופני? ברור לכם שלא, הרי הבריאות שלי היא לא רק העצמות, המפרקים והשרירים שלי. זה שיש לי שחיקת סחוס (OA), לא הופך אותי לחולה ולא אמור לפגוע לי באיכות החיים והתפקוד. בראייה השיקומית שלנו, הדגש של כל תהליך השיקום הוא על התפקוד בפעילויות היום יום ועל איכות החיים. מה התרחיש הכמעט קבוע של אנשים הסובלים משחיקת סחוס? מתחילים עם כאבים שמתגברים ומגבלה כלשהי בתנועה. בעקבות הכאבים מתחילים לחשוש מנזק ופונים לבירור רפואי. בהדרגה מצמצמים את התנועה שלנו, כי מחכים שיעבור או לקבל תשובות של הדמיות. ברור לנו שכאשר פחות פעילים הגוף שלנו נחלש והיכולות שלנו נהיות מוגבלות יותר ויותר. ייתכן מאוד שבעקבות הכאבים, סיגלנו לעצמנו הליכה פחות טבעית (עד כדי צליעה). ואנחנו גורמים לעומס שונה על מפרקים סמוכים כמו הירך, הברך, והגב התחתון. כמובן שהמעגל הזה חוזר על עצמו ורק הולך ומחמיר . מה שהתחיל עם שחיקת סחוס בברך, מתפתח לבעיה מורכבת יותר. שאנחנו לא ניהלנו נכון. ובגללה מגיעים למצב של כאבים באיזורים שונים בגוף בלי קשר לבעיה המקורית בברך או בירך. את אפשרויות הטיפול השונות אתם בוודאי מכירים. אנחנו מדברים על: טיפול תרופתי שנועד בעיקרו להקל על הכאבים הזרקות סטרואידים/ חומצה היאלורונית שינויים באורח החיים : ירידה במשקל (שתפחית את העומס על המפרקים) אביזרי עזר ותמיכה. אבל אם יש דבר אחד שאתם באמת צריכים לעשות זה פעילות גופנית ופיזיותרפיה! נחזור לשאלה שאיתה התחלנו - ״אם יש לי שחיקה אמיתית בברך, למה שפיזיותרפיה תעזור לי? ״ אבל השאלה האמיתית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא ״האם אנחנו משתמשים בגוף שלנו בצורה נכונה? לגוף שלנו יש יכולות לפצות על מגבלות שונות. ואנחנו בפיזיותרפיה נותנים לגוף את התמיכה הנכונה כדי לעשות את זה. הנזק שנגרם למפרקים הוא בלתי הפיך ומשפיע לרעה על איכות החיים. טיפולי הפיזיותרפיה נועדו להאט את התקדמות השחיקה ולהפחית את הכאבים והמגבלות שאנחנו מרגישים ביומיום. בטיפולי הפיזיותרפיה אנחנו עובדים על חיזוק כח השרירים - והמטופל מקבל גם תכנית תרגול עצמית. שיפור גמישות המפרקים הפחתת כאבים שיפור התפקוד - עבודה על הליכה התאמת אביזרי עזר במידת הצורך פיזיותרפיה היא לא קסם אבל היא מנצלת את המשאבים והיכולות של הגוף. אין פה קסם אבל נחוצה השקעה והתמדה מצד המטפל והמטופל! הפיזיותרפיסט משלב מספר שיטות טיפול כמו למשל: טיפול מנואלי לשיפור טווחי התנועה….. שיטות שונות להפחתת כאבים: דיקור מערבי, גירוי חשמלי, הסברה והדרכה על השינויי באורח החיים, על מנגנוני הכאב, שפע מוטיבציה לתרגול ועשייה התאמת אביזרי עזר לתמיכה והפחתת עומסים מהמפרק - כמו למשל הליכה עם מקל ואילו התאמת מדרסים. וגולת הכותרת היא כמובן בניית תכנית אימון מותאמת אישית שמטרתה לחזק את השרירים, לשפר את התנועה, סיבולת, ההליכה והתפקוד היומיומי. **לא סתם הטיפול השמרני המומלץ על ידי אורטופדים הוא פיזיותרפיה! אנחנו רואים בשטח, אלפי אנשים עם שחיקת סחוס, שטיפולי פיזיותרפיה ותרגול יומיומי מאפשרים לנהל אורח חיים פעיל, דינמי ובריא - ללא ניתוח! תרגילים - אם יש מסר אחד שאני רוצה שתצאו איתו מכאן היום זה- תרגול! תכנית האימונים והתרגול צריכה להתייחס לכל פלג הגוף התחתון לשם השגת איזון במפרקים. אחד הדברים הבולטים ביותר שאנחנו רואים הוא חולשה של שרירי הארבע ראשי האחראי על יישור הברך וחולשה של שרירי הישבן! ברור לכם שיש עוד שפע תרגילים שלא אוכל להדגים כאן עכשיו.. כולם מוזמנים להוציא טלפונים, תסרקו את הברקוד ותגיעו ישר לערוץ והיוטיוב של פיזיוגרופ. הברקוד יביא אתכם ישירות לסדרת סרטונים שמתאימים לאנשים הסובלים משחיקת סחוס או אפילו עברו ניתוח החלפת מפרק. בתחתית אחד הסרטונים יש כפתור אדום - תלחצו עליו והרשמו כמנויים. - כך תקבלו התראה ברגע שעולה סרטון חדש. התרגילים האלה הם התחלה מצויינת אבל כדי להגיע לשיפור משמעותי אי אפשר לדלג על טיפולי פיזיותרפיה עם פיזיותרפיסט שמתמחה בפגיעות אורטופדיות. אני מזמינה אתכם, שוב לסרוק את הברקוד, להכנס לאתר פיזיוגרופ ולבחור את הפיזיותרפיסט המדויק עבורכם!

כאבים נפוצים אצל שינניות - הרצאה עבור עמותת השינניות בשיתוף חברת קולגייט

שינניות רבות סובלות מכאבים, בעיקר בצוואר, בכתפיים ובידיים. הכאבים מופיעים עקב שילוב של גורמים סביבתיים, יציבה לקויה, ותנועות חוזרות ונשנות.

https://physio-tnoa.co.il/

בואו נפרט קצת יותר:

עבודה ממושכת באותה התנוחה: טיפולי שיניים דורשים מרופאי שיניים לשמור על תנוחות ספציפיות לתקופות ממושכות. החזקת הראש והצוואר במצב נוטה קדימה בזמן עבודה על מטופלים עלולה לאמץ את שרירי הצוואר והכתפיים, ולהוביל לאי נוחות וכאב. עבודה במנח לא נוח: שינניות עובדות בתנועות מדוייקות, בתוך מרחב פעולה קטן בחלל הפה. העבודה הזו מחייבת אותן להתכופף, להתפתל ולאמץ תנוחות ראש וצוואר לא טבעיות כדי להגיע לאיזורים שונים. עבודה בזוויות כאלה, עלולה להפעיל עומס נוסף על השרירים והמפרקים. השרירים נתפסים ומובילים לכאבים. תנועות חוזרות: שינניות מבצעות תנועות חוזרות (רפטטיביות) ומדויקות בידיים ובפרקי כף היד, כגון אחיזת מכשור דנטאלי בזמן ניקוי שיניים. תנועות חוזרות ונשנות אלו עלולות להוביל לעייפות שרירים, מאמץ ופציעות יתר. דיוק ומוטוריקה עדינה: ניקוי שיניים למשל, דורש רמה גבוהה של דיוק ושליטה במוטוריקה עדינה. אחיזה מתמדת של מכשירים קטנים ותנועות קטנות עלולות להוביל לעייפות שרירים, אי נוחות בידיים ובסופו של דבר עומס יתר על השרירים והמפרקים שיכולים להוביל לדלקות. עומס בעבודה: ימי עבודה ארוכים ועמוסים, עם מעט מידי הפסקה בין מטופל למטופל עלולים להחמיר את מתח השרירים והכאבים. הרי זו עבודה פיזית ואינטנסיבית והיא לא דומה לעבודה משרדית מגוונת. לכן, חשוב להעניק לגוף שלנו הפוגה מהתנועות החוזרניות. ארגונומיה: במידה ולא נקפיד על עבודה עם ציוד מותאם בחלל נוח, אנחנו נאלצים לעבוד במנחים לא טובים שעלולים להגביר את הסיכון לעומסים על מערכת השריר- שלד. (גובה הכיסא של המטופל ושלי!!) אורח חיים: כמו כל אדם אחר, חוסר בפעילות גופנית (או מעט מידי), יציבה שפופה, חוסר בשינה, מתח וסטרס ביומיום, תזונה לא מאוזנת .… -- כל אלה יכולים להשפיע לרעה על נוקשות הגוף, שרירים תפוסים, ובכלל על מנגנוני הכאב. האנטומיה והמצב הגופני/ בריאותי של כל אדם יכולים להשפיע על האופן שבו הם מגיבים לעומסים שמופעלים על הגוף בעבודה. יש אנשים שעשויים להיות מועדים יותר לפתח כאב בשל המאפיינים הפיזיים הייחודיים שלהם. ויש כאלה שהגוף שלהם יכול להתמודד עם יותר עומס. … הכאבים הנפוצים מופיעים בעיקר בצוואר, בכתפיים ובידיים. שרירים תפוסים: בחגורת הכתפיים והצוואר. תסמונת כאב מיופשיאלית: נקודות הדק (נק׳ טריגר) או קשרים בשרירים שעלולים לגרום לכאב ואי נוחות מושלכים באזורים שונים, כולל הצוואר, הכתפיים והידיים. דלקות בגידים: נוצרות לרוב עקב ביצוע תנועות חוזרניות עם מאמץ יתר. בדיוק כפי שקורה בטיפול ניקוי שיניים. נחוש כאב ומגבלה בתנועה. תסמונת התעלה הקרפלית: תסמונת התעלה הקרפלית מתרחשת כאשר מופעל לחץ על העצב המדיאני, העובר דרך פרק כף היד. זה יכול להוביל לכאב, עקצוצים וחוסר תחושה ביד ובאצבעות. תסמונת Outlet Thoracic: מצב זה כרוך בלחץ של עצבים או כלי דם בחלל שבין עצם הבריח לצלע הראשונה, מה שמוביל לכאב ואי נוחות בצוואר, בכתף ​​ובזרוע. רדיקולופתיה צווארית: לחץ או גירוי של שורשי עצב בעמוד השדרה הצווארי, עלולים לגרום לכאב מקרין, חוסר תחושה ותחושות עקצוץ לכיוון הכתף, הזרוע והיד. פריצת דיסק: פריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי שלוחצת על העצב. הדבר גורם לכאב המקרין אל הכתף, הזרוע והיד. דלקת פרקים: שינויים ניווניים או דלקת במפרקי הצוואר, הכתפיים או הידיים עלולים לגרום לכאב ונוקשות כרוניות. יציבה כפופה : בעקבות עבודה ממושכת ביציבה לקויה עלול להיווצר חוסר איזון בשרירים ולכאבים באזורים שונים, כולל הצוואר, הכתפיים והידיים. אני אישית מאמינה שצירוף של הרבה שינויים קטנים יכול להביא לשינוי משמעותי. הפסקות קצרות במהלך היום בין מטופל למטופל. ביצוע מתיחות באופן קבוע (במהלך יום העבודה) לצוואר, גב עליון, לזרועות וכף היד. תרגול כזה משפר את הגמישות, מרפה שרירים תפוסים. ביצוע עיסויים באופן קבוע לשחרור והרפיית השרירים. חימום האיזור יכול לעזור כאשר השרירים מאוד תפוסים. ביצוע תרגילי חיזוק לשרירים זוקפי הגב והצוואר. בעצם כדי לאזן את היציבה הכפופה שלנו אורח חיים בריא - שינה מספקת, תזונה בריאה, פעילות גופנית קבועה, איזון עבודה ופנאי, הפחתת גורמי סטרס. תשומת לב לשיפור היציבה - להזדקף באופן קבוע, כל הזמן לבחון איך אני עובדת, איך היציבה שלי, האם אני מכווצת את חגורת הכתפיים שלי יותר מידי, איפה הידיים שלי. טיפולי פיזיותרפיה ארגונומיה - לוודא התאמה של אופן העבודה וסביבת העבודה. במידת הצורך טיפול רפואי אחד הדברים המשמעותיים במניעה הוא הארגונומיה. ארגונומיה מתייחסת להתאמת סביבת העבודה שלנו. המטרה היא כמובן שנעבוד ביעילות, בנוחות ונמזער סיכונים ובמקרה שלנו כאבים. סביבת עבודה - עבודה ממושכת כאשר אנחנו רוכנים קדימה או בזווית כדי לבצע טיפול מובילה לעומס על הגוף שלנו. לכן חשוב לבחור כיסא רופא שיניים למטופל ושרפרף עבורי שאוכל לכוונן כך שיאפשרו לי תמיכה ליציבה ויפחיתו עומסים. ציוד - חשוב לבחור ציוד וכלים דנטליים נכונים. תבחרו מכשירים עם אחיזה ארגונומית ככל הניתן שיעזרו להפחית את עייפות הידיים וידרשו פחות הפעלה של כח. להשתדל להשתמש באמצעי הגדלה כדי לראות טוב יותר ולהפחית עומס בצוואר. מיקום המטופל - מיקום נכון של המטופל חיוני לנוחות שלנו. חשוב שהמטופל יהיה בזווית שתאפשר לנו גישה מיטבית. נשים לב גם לגובה הכיסא עליו יושב המטופל, וכמובן גובה השרפרף שלי. תאורה טובה יכולה לעזור לי להימנע ממנח פחות טוב עם הראש ומאמץ של העיניים. כיוונון והתאמה מתמדת - חשוב להיעזר בכל האפשרויות של הציוד בצורה מיטבית. הכיסא, המגש וכל דבר שבו אתם משתמשים. המשמעות היא, להעלות את המודעות בכל שלב של העבודה ולהתאים בכל פעם לצורך שלי.

בריאות מנצחת בגיל השלישי

מחקרים רבים מצביעים על היתרונות המובהקים של פעילות גופנית וביניהם: מניעת מחלות: מחקרים מראים שפעילות גופנית יכולה לסייע במניעת מחלות לב וסוכרת. ומפחיתה גורמי סיכון למחלות נוספות כגון יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם. אשר משפיעים בתורם על הסיכון לשבץ מוחי. בנוסף, פעילות גופנית מסייעת באיזון רמות הסוכר בדם ורגישות לאינסולין. אני נועה בן שטרית. מייסדת פיזיוגרופ בריאות ושיקום. אתם מוזמנים להתקשר אלינו ולהתחיל כבר היום את פעילות השיקום שלכם עם הפיזיותרפיסטים המומחים שלנו.

לשיחת ייעוץ התקשרו: 058-5810058

http://physio-tnoa.co.il/

שיפור המצב המנטלי נפשי: פעילות גופנית מייצרת הורמוניים ונוירוטרנסמיטרים (ביטא-אנדורפין, אדרנלין, דופאמין וסרוטונין) שמפחיתים סטרס ולחץ בצורה טבעית המאפשרת שיפור במצב הרוח, החיוניות ותחושת המסוגלות. מחקרים מראים כי לאנשים פעילים יש סיכון נמוך יותר לחוות דיכאון. בנוסף, פעילות גופנית משפיעה גם על איכות השינה לטובה שבתורה משפרת את איכות החיים. 3. ירידה בסכנת נפילות: ככל שעולה הגיל, עולה גם הסיכון לנפילות. מה שיכול להוות אסון בשמירה על העצמאות! פעילות גופנית משפרת את כוח השרירים והגמישות, כמו גם את שיווי המשקל והקואורדינציה. בכך מפחיתה סכנה לנפילות. אנחנו חייבים למנוע נפילות מאחר ולמבוגרים לוקח יותר זמן להתאושש מהן והסיכון לשברים גדול בגלל ירידה בצפיפות העצם. בנוסף, פחד מנפילה מביא לחוסר פעילות אשר בתורה מגדילה את סכנת הנפילה. לכן, כל פעילות מניעתית חשובה ביותר. 4. שיפור יכולות קוגניטיביות: אינספור מחקרים מדברים על סיכון נמוך יותר לחלות באלצהיימר או לפחות להאט את ההתקדמות של המחלה. לפעילות גופנית יש יכולת הגנה על המוח מפני ירידה קוגניטיבית קלה בזקנה. ואף משפרת את יכולת הריכוז. 5. קשרים חברתיים: שימור של קשרים חברתיים חשוב מאוד עבור כלל האוכלוסיה ובפרט בני הגיל השלישי כדי להמנע מבדידות ורגשות של דיכאון. פעילות גופנית יכולה להפוך לזמן משמעותי ומרגיע, לייצר הנאה וסיפוק וכמובן גם מסגרת חברתית מעשירה. המפתח הוא מציאת פעילות מהנה, בהתאם ליכולות הפיזיות שלך. 6. עצמאות ושיפור איכות החיים: פעילות גופנית מחזקת אותנו, משפרת את הגמישות והתנועה, שומרת על שגרת חיים פעילה ועצמאית. בנוסף, משפרת את איכות השינה וחילוף החומרים. מחקרים מראים לנו שככל שאנו יותר פעילים, מנגנוני ההתמודדות הטבעיים של הגוף שלנו עם כאב משתפרים ומתייעלים. כלומר, ניתן להתייחס לפעילות גופנית ככלי להורדת והתמודדות עם כאב. לפי ארגון הבריאות העולמי- מומלץ לבצע 150 דקות של פעילות בעצימות בינונית כל שבוע. ניתן לחלק זאת למחזורים של 10 דקות בכל פעם. פעילויות שנחשבות עצימות בינונית הן: הליכה, ניקיון הבית, ריקוד בבית, רכיבה על אופניים או שחייה. ניתן להמיר את 150 הדקות ל 75 דקות בשבוע של פעילות מאומצת. פעילות מאומצת יכולה להיות ריצה, שחיה מהירה יותר, ריקודי עם, חתירה, שיעורים בסטודיו וכדומה. ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא לגוון בפעילות הגופנית ולשלב מספר סוגי תרגול בתכנית האימון: שיפור הכושר האירובי (סיבולת לב-ריאה) ובכך להתעייף פחות ביציאה מהבית, מקלחת ממושכת וכד׳. שיפור כח וסיבולת השרירים כך שניתן יהיה לבצע פעולות חוזרות לאורך זמן כנגד התנגדות. תרגול שכזה משפיע לחיוב גם על צפיפות העצם. מבוגרים צריכים לבצע פעילויות לחיזוק השרירים לפחות פעמיים בשבוע. התרגילים צריכים להתמקד בקבוצות שרירים עיקריות ולכלול תרגילים כגון הרמת משקולות, שימוש ברצועות התנגדות או ביצוע תרגילי משקל גוף כמו שכיבות סמיכה וכפיפות בטן. גמישות ותנועה כך שניתן להתנועע בחופשיות ועם פחות כאבים. שיפור שיווי משקל חיוני למניעת נפילות העלולות להביא עימן שברים ואשפוזים מיותרים. שיפור הקואורדינציה המשפיעה על אופן ביצוע פעולות מהיומיום, שיפור הקוגניציה וה״גמישות המוחית״. תרגילים לשיפור שיווי המשקל והקואורדינציה כוללים תנועות כמו יוגה, טאי צ׳י או תרגילי שיווי משקל ספציפיים. שיפור תפקודי היומיום כך שניתן לבצע פעולות יומיומיות ללא עייפות שרירים מוגזמת, בצורה בטוחה ויעילה. הראייה היא שכאשר קל לי יותר להיות פעילה, אני אהיה יותר פעילה. חשוב לי קודם כל להדגיש, שאנחנו צריכים לדעת להתאים את הפעילות הגופנית כך שתהיה מדוייקת ובטוחה גם עבור אנשים עם מגבלה, כאב או מחלה כרונית. לכן אני מביאה כאן מספר דוגמאות אבל ההמלצה היא להיפגש עם פיזיותרפיסט שידע לבנות עבורך את התוכנית המדויקת ביותר. 1. כדאי לבחור פעילות מעניינת, מאתגרת, בטוחה ונגישה. רצוי לבחור מסגרת פעילות נוחה וזמינה אשר תעודד אותנו להתמיד. 2. מומלץ להתחיל בהדרגה, להעלות את הקצב ואת תדירות האמונים בהדרגה. 3. תעקבו אחר ההתקדמות שלכם באמצעות "יומן אימונים" שיעזור להעריך את השיפור ולחזק את המוטיבציה. יש גם אפליקציות שונות. רצוי להקצות זמן לכל סוג פעילות במהלך השבוע. 4. להתאמן עם חברים ו/או במסגרת קבוצתית אשר ידרבנו אותנו לבצע את האימון שקבענו שנעשה. 5. גם אם אין פנאי לבצע אימון שלם, גם אימון חלקי יתרום לבריאות שבו פחות במהלך היום. כאשר מדובר במרחק הליכה קצר, העדף הליכה אל המכולת השכונתית במקום נסיעה ברכב. או עלה במדרגות קומה אחת או שתיים במקום להיעזר במעלית. קחו הפסקות קצרות של פעילות במהלך היום : ריקוד, משחק עם הילדים, עבודות בית, ניקיון, גינון. רגעי הפעילות הגופנית הללו מסתכמים בסופו של דבר בזמן משמעותי ובכך תוכלו להגיע להמלצה הכללית של 150דק פעילות גופנית בשבוע.

פציעות כף רגל וקרסול - אבחון וטיפול פיזיותרפיה לכאב כף רגל

הרצאה ייחודית של הפיזיותרפיסט עופר צחר על פציעות כף רגל וקרסול נפוצות. ההרצאה מוגשת בחסות חברת אבידור מרכזי בריאות לרגל. ההרצאה נועדה להרחבת הידע של פיזיותרפיסטים כחלק מרצון חברת פיזיוגרופ להעשיר ידע.

פיזיוגרופ בריאות ושיקום

058-5810058

http://physio-tnoa.co.il/

מניעת נפילות בגיל השלישי

מניעת נפילות אצל מבוגרים בגיל השלישי הרצאה ייחודית 👨‍⚕️ על מניעת נפילות בגיל השלישי שליש מבני הגיל השלישי נופלים לפחות פעם אחת בשנה!

נפילות עלולות להוביל לחבלות ראש, דימום מוחי ושברים. החדשות הטובות הן ש..

✅יש פעולות פשוטות שאפשר לעשות כדי למזער את הסיכון לנפילות! בהרצאה הקרובה נלמד טיפים מצילי חיים מהפיזיותרפיסטית הראשית של פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה - נועה בן שטרית.

✅ לשיחה עם צוות הייעוץ של Physiogroup פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה חייגו:

058-5810058

https://physio-tnoa.co.il/